עמותות ומלכרי"ם

מאת: רו"ח עובד בן דוד

מתי מלכ"רים מחוייבים במס?

לפי הוראות חוק מע"מ על כל עסקה שמתקיימת יש לשלם מס על הערך המוסף שמתקבל, כאשר, לפי דיני מע"מ, נטל המס הוא על המוכר.

עסקה מוגדרת בדיני מע"מ כ:

1. מכירת נכס או מתן שירות בידי עוסק במהלך עסקו, לרבות מכירת ציוד.
2. מכירת נכס אשר נוכה מס התשומות שהוטל על מכירתו למוכר או על יבואו בידי המוכר.
3. עסקת אקראי.

החוק מגדיר מיהו עוסק ומהו מכר:

"עוסק"- מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו, ובלבד שאינו מלכ"ר או מוסד כספי, וכן מי שעושה עסקת אקראי.

"מכר"- לעניין נכס- לרבות השכרתו, מקחו אגב שכירות, הקניית רשות לשימוש בו בתמורה, הקניית זכות בו, שימוש בו לצורך עצמי, ולרבות הפקעתו, חילוטו או החרמתו, בתמורה, וכן נתינתו במתנה לרבות מתנה לעובד, ולעניין מקרקעין- גם לרבות פעולה באיגוד מקרקעין כמשמעותה במס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963, ורישומם בבורסה של ניירות ערך שהנפיק איגוד מקרקעין, כאמור בסעיף 8 לחוק האמור, אך למעט פעולה בנייר ערך הנסחר בבורסה".

הגדרת מכר הינה רחבה וכוללת אופציות שונות של העברת נכסים כמו מתנה, הפקעה, החרמה חילוט ועוד.

הגדרת עוסק ממעטת מלכ"רים ומוסדות כספיים, וממילא מלכ"רים ומוסדות כספיים אינם מתחייבים במע"מ על הכנסותיהם.

כך לדוגמא מלכ"ר שהוא בית ספר לא מתחייב במע"מ על שכר הלימוד של התלמידים, מתנ"ס שהוא מלכ"ר לא מתחייב במע"מ על התשלום עבור החוגים שהוא גובה מהמשתתפים בחוגים. אולם מה יקרה במצב בו יחליט בית הספר למכור את ציוד חדר המחשבים שברשותו? או המתנ"ס ימכור את שטח הבריכה שבמתחם ממנו הוא פועל?

עסקאות כגון אלו אינן בגדר "מהלך העסקים" של המלכ"ר וראוי להכלילן תחת הגדרת עסקת אקראי. הסיפא של הגדרת עוסק כוללת את מי שעושה עסקאות אקראי, ולכן מלכ"ר יחויב על עסקאות אקראי ללא הבחנה בין עוסק רגיל למלכ"ר.

ככלל, ישנם שלושה מצבים עיקריים בהם מלכ"ר פוגש במס הכנסה:

1. סעיף 4(א) לחוק מע"מ קובע כי: על פעילות של מוסד ללא כוונת ריווח יוטל מס שכר באחוזים מהשכר ששילם, כפי שקבע שר האוצר בצו באישור הכנסת.
סעיף 1 לצו מס ערך מוסף – שיעור המס על מלכ"רים ומוסדות כספיים קובע כי שיעורו של מס שכר שישולם על פעילות בישראל של מלכ"ר יהיה 7.5% מהשכר ששילם.

לדוגמה מלכ"ר שמעסיק מנכ"ל בשכר של 50 אש"ח לשנה ישלם מס שכר בגובה 7.5% מהשכר ששילם, שהם 3.75 אש"ח לשנה.

2. כפי שהוזכר לעייל, עסקאות אקראי שעושה מלכ"ר יחויבו גם הם במע"מ.
החוק מגדיר מהי עסקת אקראי:

א. מכירת טובין או מתן שירות באקראי, כשהמכירה או השירות הם בעלי אופי מסחרי.

לתכולת סעיף זה נכנסות עסקאות כגון אלו שהוצגו לעייל. כאשר מלכ"ר עורך עסקאות שאינן במהלך העסקים הרגיל שלו הוא יתחייב עליהן במס. כך לדוגמא אותו בית ספר שימכור את ציוד חדר המחשבים שלו יחויב במס על הערך המוסף של העסקה בשיעור של 16% נכון ל-2011.

ב. מכירת מקרקעין לעוסק בידי אדם שאין עיסוקו במכירת מקרקעין, וכן מכירת מקרקעין בידי אדם כאמור, למעט מכירת דירת מגורים, למלכ"ר, או למוסד כספי.

יש לזכור כי כפי שהוזכר לעייל הגדרת מכר כוללת גם השכרה, מתנה, הפקעה ועוד.

לפי הגדרה זו עולה שנטל המס מוטל על המלכ"ר כשהוא מוכר מקרקעין.

עם זאת תקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976. סעיף 6ב' לפקודה קובע כי "במכירת מקרקעין שהיא עסקת אקראי בידי מי שאינו עוסק, מלכ"ר או מוסד כספי, יהיה הקונה חייב בתשלום המס".

מתקנה זו עולה שבמקרה שמלכ"ר קונה מקרקעין מאדם פרטי לדוגמא על המלכ"ר מוטלת חובת תשלום המס בניגוד לאמור בחוק מע"מ לפיו במכר מתחייב המוכר במס.

3. המפגש השלישי העיקרי של מלכ"רים ברשויות המס מתקיים כאשר למלכ"ר ישנן הוצאות עודפות.
סעיף 3ז' לפקודת מ"ה קובע כי מוסד ציבורי (כולל מלכ"ר) יהיה חייב על הסכומים שלהלן במס בשיעור 90% מההוצאה, ללא זכאות לפטור, לניכוי או לקיזוז כלשהם (מס על הוצאות עודפות):

(1) סכומים שהוציא למטרות המפורטות בתקנות מ"ה על פי סעיף 31 לפקודת מ"ה אשר לפי אותן תקנות אינם מותרים בניכוי או עולים על הסכומים המותרים בניכוי.

תקנות מ"ס הכלולות לפי סעיף 31 לפקודת מ"ה הינן: תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשנ"ה-1995, ותקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות), התשל"ב-1972 ותקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות של מתנדב במוסד ציבורי), התשס"ז-2006].

לכל הוצאה עודפת יש סכום מסוים, נוסחת חישוב או תקרה להתרת הוצאה.

(2) סכומים שהוציא ושאינם מותרים בניכוי לפי סעיף 32(11) לפקודת מ"ה.

סעיף 32 (11) לפקודת מ"ה מדבר על סכומים שהוצאו ע"י מעביד למתן טובת הנאה לעובדיו, אך הן אינן ניתנות לייחוס לעובד מסויים].

(3) סכומים ששילם לקופת גמל לפיצויים והעולים על הסכומים שהיו מותרים לו בניכוי אילולא היה פטור ממס".

סכום מס זה הוא סופי, ובשל ההוצאות העודפות שהוציא מלכ"ר לא יותר כל ניכוי, קיזוז או פטור.

לפי סעיף 181ב' לפקודת מס הכנסה, מוסד ציבורי (כולל מלכ"ר) שהוציא הוצאה עודפת צריך לשלם מקדמה בשיעור 90% מסכום ההוצאה. מועד התשלום הוא עד ה-15 לחודש העוקב בצירוף דוח בגין הוצאות עודפות (טופס 102).

לסיכום,

באופן שוטף למלכ"ר אין מפגש עם מס הכנסה/ מע"מ, מלבד שלושת המצבים הנ"ל הכוללים מס שכר, עסקאות אקראי והוצאות עודפות.

 

 

האתר והמידע המופיע בו, לרבות מאמרים וכתבות, אינו מהווה תחליף לשירות ו/או ייעוץ משפטי, מקצועי או אחר, אינו מהווה חוות דעת, ו/או המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם ואין להסתמך עליו בכל דרך שהיא.